אתה אומר
שיש לי פה עצוב
וידיים שמחות
ואני מציירת לעצמי
חיוך גדול
כדי לא להעציב אותך
בנשיקותיי.
אני פושטת אליך
בשתי ידיים
את כל מילות האהבה שלי.
את הפחד אני מחזיקה
בין השיניים
שלא תעזוב.

אתה אומר
שיש לי עיניים כהות
ואופק בהיר
ואני עוצמת עיניים
חזק חזק
ומדמיינת אותך
באופק.
אני שולחת אליך
אל המרחק
את כל מבטי הגעגוע שלי.
אחר כך פוקחת
עיניים מהר
שתחזור.

אתה אומר
שיש לי בטן רכה
ואופי קשוח
ואני מאכילה את עצמי
ברכות
כדי שתוכל להניח
את הראש.
אני כותבת בשבילך
על העור
את כל הוויתורים שלי.
את הקשיחות אני שומרת
בעמוד השדרה
שלא אפול.