לי צנג / שקיעה |
שמלתה מתנפנפת ברוח,
החול הדביק נצמד לרגליה
המתחממות במי הגלים.
היא פורשת ידיה לצדדים
חופשיה כציפור,
עיניה נשואות אל השמש
השוקעת לאיטה באדמומיות
והרגע איננו נגמר,
נעצרת, מאושרת
כי עכשיו היא יודעת
שהיא יכולה להרגיש בדידות
גם בלעדיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|