שון שוורץ / אחותי |
ידעתי כי עכשיו היא תלך.
כל כך רציתי לדבר איתה והיא דחתה ודחתה,
עתה שוב תעלם במסכה של כעס,
כמו אידיוט נתתי לה תירוץ.
ובדרכה אל סוף המסדרון היוצא מחדרי,
בודאי תעבור אצל הקטנה.
אני שונא כשהיא אומרת לה לילה טוב,
זה מזכיר לי שלא היה לי אחד כבר המון המון זמן...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|