רציתי לדבר, רציתי רק לגעת
רציתי להרגיש אותך יותר קרוב.
ואתה נעלמת, לא רצית לדעת,
חשבת שאותך לא אוכל לאהוב.

בחדר חשוך אני יושבת,
וכותבת שוב.
תקליט חורק ברקע,
במרכז דולק הנר, נשרף לו ודועך,
נוגע בליבי וחש היטב בסדק
שהשאיר שם מישהו אחריו.

רציתי לחבק, רציתי רק לשכוח
רציתי להרגיש אותך קרוב יותר.
ואתה נבהלת ורצית לברוח,
חשבת שנזכרתי במישהו אחר.

בחדר סגור אני חושבת,
ושומעת שוב
שירים שנשמעים ברקע,
מזכירים לי את אותו סיפור עצוב.
סיפור מוכר, פזמון חוזר,
נפלתי שוב,
כבר הגיע הזמן שאתעורר...