אריאל סנטוס / הקפות ביער (מחווה) |
לקול רעם תוף מהדהד
זקן רגל דואה בקלילות מגושמת
פוסק רגע קט ללקט
כתמיד - זר לא יבין
כמאז - רע יבגוד
היער נושב נשימה אחרונה
כמצווה לו "עמוד"
שפת המתים לא תדמה
לדממת החיים,
החיים למותו של מלך
בודד המבין וגלמוד
אחים תאומים ורעים
מרגלות הר שנהב יכרע ברך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|