דנה פיינברג / נשל |
עצומות עיני כשם שעצומה דרכך להראות לי אהבתך
חתומות שפתיי, כחותם ליבך הסוגר עליי
בדממה... דממה...
סופג ישותך עימי למרחקים
נושם נשמתך באפי
ריאותיי קורסות עליי
אור קל ואפל
הנשל מוטל על רצפת רגלייך הקרות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|