גילעד אברהם / בגלל הוויסקי |
02/04/2005 20:29
אלכוהול אינו מוחק את זכרוני
הוא רק מקהה אותו
הופך אותו יותר נסבל
פחות פוצע
מחמם את דמעותי בשמורות העיניים
מתנדנד בין הצחוק והעצב
שוב צולל במים הכחולים כחולים
שוב דולפין אחד וחפשי
שר עם ברוס בשני קולות
מצטט את עצמי בצבעים שלושה
הייתי בן
עוד אהיה אב
כשתנוח עלי רוח הקודש
מזליף את היין אל קרבי
רוצה להקיא סודות
לשבת ולבהות
בשמיים הכחולים
בלי תכלית
ולחיות
או לשיר
או לכתוב
לאהוב
להעז ולחרוז
תשוקות
לומר את המילים הנכונות
בין השתיקות הנכונות
בכוונות מאופסות
קח את הדכאון
והפוך אותו למילים
חוקי שימור האנרגיה
גם על כאב
הם חלים
הם
חולים
שתפרוץ האהבה
את כל הגבולות
והמגבלות
שתפרוץ ותרפא
את כל הפצעים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|