דף ריק, וכל האגם כבר יבש זה לא הסוף זאת התחלה של משהו חדש.
געגוע, למה שנגמר ולא יחזור, גם אם נרצה שום דבר לא יעזור.
פזמון:
הזמן הולך ומתקצר, תקפוץ על הרכבת לפני שתאחר, ואז לקראת,
סוף ההצגה ברגע של תוגה תביט לאחור, ותיזכר.
בית ב:
ולפעמים קודר, השמים בהירים אבל בראש בוער.
כמה מילים גדולות עושות אחד קטן שמח, אפילו אם הזכרון מהלב
בורח.
פזמון חוזר:
הזמן הולך ומתקצר...
בית ג:
בככל מה שנאמר, במקום בו המציאות התחילה שם הדמיון נגמר.
שינוי, וימים יעידו אם זה לטובה אז תחזיק חזק, שלא נטבע.
פזמון חוזר:
הזמן הולך ומתקצר.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.