אמיר ברזל / רוני 216 |
שמרגישים מאחורי הלחיים
יש בי מילים
שבקושי יוצאות
אבל בכל זאת
מרטיבות את העיניים
נלחם בעצמי
אך כמו תמיד המנצחת זו את
גם אם על פני השטח
דווקא אני
התרחקתי מעט.
-----
מותר לנו הכל, מלבד להתנשק
אפילו לדבר.
זה כמו
לראות אותך דרך זכוכית,
ממש את כולך
אבל לא לשמוע
את נשימתך.
-----
איננו הולכים אחורה,
בלתי אפשרי ללכת אחורה בזמן
אך אין זה אומר
שלא נתקע באותה הנקודה בדיוק
כמו אז
כשעצרנו ולא החלטנו
לאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|