תנו לו למות. אני לא אתן. רוצה להרוג אותו, להיות זו שתתקע בו
את הסכין. זו שתכאיב לו עד כדי דימום. זו שתגרום לו לאותו כאב
וסבל עצום. אבל באותו הזמן להיות שם ולספוג את המכה בשמו. זו
המשמעות של המילה הנדושה הזו - אהבה. פיצול אישיות, הרים
וגבעות, בין שמים וארץ. הכל הפוך. רגשות מעורבבים, מוות חיים,
שמחה, עצב, אנשים נוגעים. לדעת שהוא שם, לא לראות אף אחד. לא
להרגיש לעולם, אף פעם. לא לרצות, לא לבחור, להסתנוור מהאור,
להביט בדממה כמו בלילה שחור, להקשיב למילים, לזכור כל משפט.
לצנזר, להעביר, לשלוח, להצטער, לוותר, לצרוח, לבכות, לברוח.
למחשבות, למשחקים, לכתיבה, לרעשים, לכאב, לאושר, לקור, לחום,
לברוח רחוק לא להיזכר, להצטער.
לבכות כמו שמעולם לא בכית, לרצוח, לצרוח, לעמוד וליפול, להאשים
אנשים ולדעת הכל, להיות מלך העולם, לכעוס על כולם, לדעת שזהו,
נגמר. לישון עד מחר. לא לקום מהמיטה החמה, לא לקום רק לשכב כמו
איזו גופה. לעורר רגשות אשמה באחר, ת'מצפון שמזמן כבר הפסיק
להבדיל בין נכון למיותר,טפל ועיקר. נקיפות, נקישות של מצפון
קשה יום, לדעת שבכל רגע יכול ליפול האסון. לראות את כולם ולא
להאמין, לטעת תקווה בלבבות של אנשים.
לאהוב, להתרגש, להסתכל, להתחרש, להבליג, לשנוא, לצייר, למחות,
לכעוס על העולם ועל עצמך עוד יותר, לדעת שיכול היה להיות עולם
אחר, לא לצאת מהבית בגלל פיגועים, לא לצאת מהחדר בגלל ההורים,
לא לצאת מאותה עננה אפורה, שנחתה עלייך סתם ולא נשארה לך שום
ברירה. להתכנס עמוק בתוך עצמך, כי ככה למדת, לאהוב, ליפול,
לשנוא, לוותר, לבנות, לקוות, לחכות, להתמכר, לדעת שיכול היה
להיות עולם אחר. כל-כך הרבה רגשות נשארו שם בפנים, כל הרבה
חיות, שרצים ונחשים. כל-כך הרבה סוכריות, מחמאות שרצית לפלוט,
ככה סתם כבדרך אגב להמשיך לקוות שתוכל ליפול על הקו. להחזיק
בסכין, לחתוך ת'בצל, להרגיש כל דמעה שורפת בדרך לקץ, לסוף,
לרצפה.
לנגב ת'דמעות במפית של זהב, להרגיש ת'כאב, ת'טעם החריף של
הסתיו. לרצות לאכול לא להיות מסוגל לעכל, את הקשה, הכואב,
המיותר או המתסכל. פגע בי כלכך הרבה פעמים, עורר בי שנאה כמו
שרק מעט יודעים. סלחתי לו כל פעם מחדש. מבטיחה, מקיימת, שומרת,
נוצרת, כואבת על העמדת הפנים, שונאת ת'פנים שלך, תן לי ללכת.
כן, כי בסוף עוד אחזור. אופי חלש, מה שתרצה להגיד. אנסה לעמוד
על שלי, לא לחזור, לא להכנע, לא לוותר. לא. אעשה מה שצריך כדי
שאוכל להסתכל לעצמי בעיינים ולדעת שניסיתי הכל.
לנשים אין חברות, יש רק מתחרות. כמה נכון המשפט, כמה קלים
הנתונים להבנה, כמה כואבת ההוכחה שחותכת את הנשמה בכל צעד שלך.
כמה פעמים רצית לקרוע, לנתק, לבתק, להגיד שדי ומספיק ואתה
הולך. וכמה פעמים עשית אתזה, וכמה פעמים בכית על זה, וכמה
פעמים זה עוד יקרה, עד שתפנים, ותבין ותחצין ותאמין שכלום לא
ישתנה.