גיא גרגוש / בוהה בשמיים |
קר כמו סכיו גילוח
מתפרץ כמו תוף הלוויה
וכאן כבר אין רוח
ללא מדריך, ללא בן לוויה
מדוע אתה בורח
מרגיש כמו אורח לא רצוי
ועולה ההרגשה של משהו בזוי
וכשזה קורה ומתרחש (למה?!)
הרי מזמן המציאו את האש
ואני מתמם
איך זה שלא למדנו להתחמם
והחום של השמש
מורגש כאן באופן ניכר
אז למה כאן למטה
עדיין כל כך קר
מרגיש את זה בעצמות
יושב בוהה בשמיים שעות
למה 40 שנה הלכנו במדבר
אל הארץ המובטחת
העם הנבחר? שנשאר קבור כאן מתחת
רוצה לצעוק
אך הפה שלי סגור, קפוץ
הדמעות כבר יבשו
מפה אין כבר לאן לרוץ...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|