ארבל הכרמלי / נודדת |
והימים ימי כפור מאיימים,
היא נודדת בין העתים
והרחובות מתפתלים כשיכורים,
היא נודדת בין העולמות לעד
ואינה מהינה להיכנס דרך הסף.
היא נודדת חסרת מנוחה -
מחפשת תמורות כפלא לצמיחה
מחפשת ניסים -
להופכם לנצחים,
בעת שהחיים לופתים בה בלי חמלה
והיא חשה כמו בכלוב נורא.
03/01/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|