|
שנינו
יושבים בגינה הציבורית
על ספסל רטוב מהטל שירד
לפני זמן מה.
ילדים משחקים מחבואים
העננים חושפים שמש
ואני מסתנוורת
אני לא רואה דבר
ואתה, כמו לא יודע. |
|
|
פרנץ קפקא אמר
לי: שעון
דיגיטלי, עולה
רק מאתיים,
תמחא לי כפיים.
דפקתי לו כאפה,
הלסת אז עפה,
אומרים שאחות
שלו היא ממש
שאפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.