חלמתי הלילה
חלום בלהות
בו הייתי סגורה
בין דלתות וקירות
קירות לבנים שסוגרים סביבי
עוטפים את כולי ותלויים בי.
באמצע החדר
עמדה לה מראה
הסתכלתי עלייה
ואני רואה -
רגלי שוטטת דם
על הרצפה
סכין בליבי,
אני עייפה.
אני מדממת - אבל לא כמו שאני בוכה,
אני סובלת - אך לא כמו שאני מתוחה,
פתחתי ת'דלת - ניסיתי להתעורר
אך הדלת פתחה לי חדר אחר
חיכיתי לרגע שאותי אימא תעיר
ואז גיליתי - החלום לא סתם מסעיר,
עשיתי את זה - הצעד הגורלי
ועכשו אני לא יכולה להתעורר
מה כבר נשאר לי.