|
(מוקדש לעץ התות ז"ל)
כְּשֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַחַלּוֹן
שֶׁל הַחֶדֶר הַנּוֹסָף
נוֹפֵף אֵלַי לְשָּׁלוֹם
מוּאָר בְּש-ִמְחָה עֵץ הַתּוּת
וְהִנֵּה הוּא חַג.
אֲדֻמִּים אֲדֻמִּים זִמְּרוּ פֵּרוֹתָיו
סְדוּרִים בְּמַקְהֵלַת נוֹגְנִים
תְּלוּיִים בֵּין הַבַּדִּים
לְלֹא מְנַצֵּחַ וְתָוִים
אוֹרָטוֹרְיָה שְׁלֵמָה
בֵּין גַּג-רְעָפִים לְדוּד-שֶׁמֶשׁ
וַאֲפִלּוּ הַמִּגְדָּל שֶׁבַּבּוּרְסָה מִמּוּל
רָצָה לְהַקְשִׁיב וְהִתְכּוֹפֵף
לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹלוֹת.
דן
ספרי
©
|
|
"זה לא בסדר
שתמיד דופקים
אותנו ככה. בסוף
אנחנו אלה
שנשארים
תקועים"
-דובר האגודה
למען זכויות
הבזנטים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.