על סדרת הספרים "בבילון 5", הוצאת אופוס
מאת: ג' גרגורי קיז
כפי שכתבתי פה בעבר, כוחו של סיפור נעוץ בכך, שהוא מסוגל
"לעקור" אותך מן המציאות ולשכנע אותך, ממש כמו בהיפנוזה, שהנה
אתה אורח במציאות אחרת, אמיתית לא פחות.
וזה כוחה של סדרת הספרים המתקיימת ביקום של "בבילון 5".
בסדרת הטלוויזיה אשר שודרה בערוץ 3, פגשנו באנשים המאכלסים,
במשרות פיקודיות וייצוגיות, את תחנת החלל "בבילון 5", שמפגישה
בין גזעים שונים. בין לנדו הערמומי לג'קאר בעל פני הלטאה, אנו
מתוודעים למערכת יחסים אפלה וסבוכה, שיש בה משקעים אשר מגיעים
לשיא ואז לריפוי פצעי העבר. הדמות האהובה עליי היא דמותו של
גריבאלדי קצין האבטחה הראשי, טיפוס ציני וניהיליסט לא קטן,
שנגמל מהטיפה המרה כדי להפוך לקצין מעולה. החספוס שיש בו ובעוד
דמויות, בתוספת הקונפליקטים הטעונים, מעוררים בצופה את התחושה
שמדובר בבני אדם אמיתיים, שחיים בעולם אמיתי, שרק במקרה קיים
בעתיד. הסדרה המוזרה הזו מורכבת ממספר רבדים, רבדים
פילוסופיים, רבדים של הומור ורבדים רוחניים דתיים. בין חיל
הטלפתים לפילוסופיה הבודהיסטית של המיניבארים, אפשר לתאר את
הסדרה בתור "חשיפה לצפון" של המד"ב.
בסדרת הספרים שאני קורא עכשיו, מתואר היקום לפני שקמה ברית
כדור הארץ ובמהלך הקמתה, כשקיומם של טלפתים עוד נחשב לרעיון
פסבדו מדעי. באפוס כמו היסטורי, מתוארת מלחמה בין שני סוגים של
טלפתים, כאלו שרצו להשתלב בחיל ולקבל על עצמם פיקוח וכאלו שרצו
למרוד בשלטון הפאשיסטי שנוצר, במלחמת גרילה. הסופר מתעתע בנו,
חושף דמויות ומחביא אותן מעינינו שוב, רק כדי להפתיע כשהן
נחשפות כעבור כמה עשורים. הדמויות מתוארות בצורה חיה וציורית,
שגורמת למעבר השנים (המהיר לעתים) להראות טבעי. תכנית הבידור
הלילית, המוצגת שם, כמו גם הפוליטיקאים שנכתבו מוכרים עד גועל,
מעוררים לא רק אמון בידו היוצרת של הסופר, אלא גם תחושה קלה של
ביקורת על החברה האנושית.
מומלץ!!!
|