|
הקירות האלה לוחצים עליי
לא מותירים לי מקום למחשבות
החלונות שחורים
מרוב רגשות
הפרחים נבולים
נותרו ללא שימחה
האדמה ספוגה
בדמעות של אותה ילדה.
בחוץ הם יושבים
בשורות על כבלי החשמל
משחירים את השמיים
מוצצים את האוויר
העורבים האלה
שבתוכי. |
|
|
בכיתה ג' ברחתי
מההופעה של החוג
לבלט במתנ"ס, כי
לא יכולתי לעמוד
על במה
לא תימנייה
בכלל, בוידוי
מרגש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.