על הבני זונות מ"חוצה ישראל"
משודר בחינוכית 2, חינוכית 23, מנחה: דב אלבוים
למרות הכותרת המטעה, יש לי רק מילים טובות לומר על התכנית
כשלעצמה. פשוט, אם צריך שיהיה פה גילוי נאות, (שהוא עלה תאנה
כשלעצמו, אני יודע) ניסיתי בעבר לגרום לכך שיזמינו אותי כאורח
בתכנית. התחקירנית המשועממת מלמלה משהו על זה שרק לפקסים
מתייחסים אז שאשלח פקס- וכשהגעתי במו רגליי לבניין החינוכית
והעברתי להם ספרון, הם בכלל לא התייחסו. אמנם זה לא הצדיק את
ערימת הקללות שהשארתי להם, אבל גם לפני זה, הם לא הפגינו כבוד
כלפיי כאדם ולא דחו אותי בנימוס. זוהי תעודת עניות למחלקת
התחקיר של "חוצה ישראל".
עכשיו שכתבתי את כל הקטע המאוד לא עיתונאי הזה, ניגש לעניין
התכנית עצמה. דב אלבוים, סופר ועיתונאי, הוא המראיין. מדובר
בתכנית צנועה ואינטימית בדרך בה היא מוגשת- ומתארחים בה אורחים
מגוונים. מדענים, פילוסופים, משוררים, סופרים, אישי חינוך,
אמני במה- וכל מה שביניהם. דב אלבוים עושה עבודה מצוינת
כמראיין, יודע מתי ללחוץ על נקודה חשובה כדי להעמיק לתוך משנתו
של האורח, אבל לרוב, בעדינות אופיינית, הוא די נותן לאורח
להוביל את השיחה ופשוט מקשיב ולומד. האווירה שבשיחה בין שני
אנשים ספוגי אינטלקט פשוט מענגת עבור הצופה המעמיק, שמחפש את
התמצית המיוחדת ההיא שאפילו בתכניות תרבות אחרות אין במידה
כזו. תכניות תרבות אחרות צריכות ללמוד את אמנות ההקשבה העדינה
שמועברת שם.
האורחים מגוונים בדעותיהם ובתחומיהם, חלקם מציגים רעיונות די
מפתיעים. כדוגמת הדוקטור יואב בן דב, דוקטור לפילוסופיה של
המדעים, שחרף הרקע המאוד רציונלי שלו עוסק בקריאת קלפי טארוט
ויש לו תיאוריות משונות בנושא. או ההיא, אינני זוכר את שמה,
שעשתה עבודה על הרקע הדתי של ניוטון וכיצד השפיעו רעיונות
מיסטיים על רעיונותיו המדעיים.
מומלץ. |