[אינספרציה והשאלה של בבואת הנסיך הקטן בשילוב עם אינטרפרציה
לדברי אהבת תקופת חיים שעברה]


באחד הכוכבים פגש הנסיך הקטן בבחור צעיר ששכב בלא מעש. הבחור
היה שקוע בשררת השקט האינסופי ולא התעניין או הגיב לבואו של
הקטן.
הנסיך ניגש ושאל את הבחור: "מה אתה עושה פה?"
"כלום", פירט הבחור.
הבחור עדיין לא הביע עניין בלהביע עניין.
"מדוע הינך עושה כלום?" תהה הנסיך הקטן בסקרנות רבה.
"כיוון שאני מחפש לעשות דבר שאף אדם עוד מעולם לא עשה, רק שעוד
לא מצאתי מה אני יכול לעשות שאף אדם אחר אינו מסוגל לו, כך
שבינתיים איני עושה מאומה".
הנסיך חש כי שאלות נוספות נזקקות להתייחסות.
"כמה זמן כבר אינך עושה לא כלום?"
"איני זוכר במדויק.
זה התחיל כאשר התוודעתי לכך שאיני מיוחד, שאיני מאופיין באף
יכולת או מעשה שרק אני בבעלותם. זה קרה כשמישהי אמרה לי שאני
בדיוק כמו כולם ונפגעתי קשות".
"מדוע כל כך קשה נפגעת מדבריה?"
"איני יודע מדוע."
הנסיך הבין כי אין הבחור מבין את עצמו, ועל כן המליץ:
"כל אחד יכול שלא לדעת זאת.
רק אתה יכול לגלות מדוע נפגעת".
להפתעת השניים, זרם של אנרגיה כמוסה מצא פרץ בקליפתו הקשה של
הבחור אשר כאילו ניעור לחיים:
"אתה צודק! רק אני יכול לנסות לגלות מדוע נפגעתי!
אבדוק ואבחן את כל האפשרויות בכיוון זה!"
"אני שמח בשבילך ומקווה שתוכל להמשיך מהנקודה בה חדלת
מלהתקדם", אמר הנסיך וחייך בסיפוק שלא נגלה לעין.
"אם זאת היא תקוותך, אשתדל שלא לאכזב אותך!" הצהיר הבחור.
"כמו כן אני מקווה שנוכל להתראות שוב בעתיד. דרך צלחה - גם לי,
וגם לך", חרז, ולדרכו פחז.
טרם חלף הרגע נזכר הבחור בתהייתו הראשונית:
"חכה! מה אם אמצא את הסיבה להיפגעותי אך עדיין לא מצאתי מה
מיוחד לי שרק אני יכול לו?"
הנסיך ידע שאין ביכולתו להשיב על כך. יתרה מזאת, ידע שאין
בסמכותו שלא להשיב בכלל:
"אל תדאג ואל תפחד. הפעל את ראשך, אך ללבך תן לפעול לבד. אתה
עוד תגלה במה הינך מיוחד".