יושב בחדר, מנסה לעבוד
דעתי מוסחת מכל דבר, הריכוז מתרוקן לחלל האוויר
כמו נאד
נחנק שוב מהסיגריה
מהרהר וחושב למה אין בה משהו אחר
מה הטעם בכל זה, למה שזה יעזור
אולי עוד כוס קפה שחור?
כל כך הרבה דברים קורים בכל כך מעט זמן
אין מספיק זמן לעכל ולחשוב,
אם אני לא אעשה את זה עכשיו אני אגיע בסוף לרחוב.
טוב, אולי קצת הגזמתי,
אחרי הכול, נכות די גדולה לעצמי גרמתי
ועכשיו אני יושב על הר של כסף
זה עושה לי נעים, באזור האשכים
האם זו משמעות החיים?
החברים הקרובים ביותר הם אלה שאתה יכול לכעוס עליהם הכי הרבה,
ולהפך
אבל אחרת בעצם הם לא היו החברים הכי טובים.
חייבים להיות למטה בשביל להעריך את הלמעלה
וזה נכון בהרבה מובנים
באופן לא מפתיע מחשבתי שוב נודדת למובנים של אזור התחתונים
תן לי לעשות משהו שאני אוהב
תראה כמה אני מוכן להשקיע בו
עוד מעגל, פחות מעגל, עוד אנאלוגיה, עוד משוואה, עוד טקסט
ושאלות בזמנים
אלו החיים.
אלו החיים?