ומה אם פתאום תיפול המסיכה,
אשאר לעמוד חשוף,
עירום לכל מי שחפץ במבט
וסביבי על הארץ שרידים של אדם
של מי שחשבתם ניצב ממולכם
ורסיסי השקרים ינעצו עמוק בכפות רגליי היחפות
ומסמרי השינאה יחדרו את עורי
ואתבוסס בדמי
וידכם המושטת תוסר מדרכי
ותפנו לי גבכם
כעוסים, פגועים ומאוכזבים

ואני?

אנטוש את גופי ככלי אין בו חפץ
אקח עימי רגשות הבושה והאשם
השורפים ליבי באש תמידית של תועבה עצמית
שכן רק בתהום עיניכם אמצא משמעות לקיום הזמן
אצעד אל האופק
אל האור הבוהק
השוקע לאיטו בים דמעותיי
אוולד מחדש
בעולם של אמת.