ארבל הכרמלי / נבטה מולי |
ועם גופה דימיתי לעצמי
בת-אדם
שגם דבר מושלם,
הופכתני לסהרורי ולא בחלום,
המשנה דמותי לבן-צחוק
ומניחתני תועה ותוהה,
ממחשבה חדל,
רק אוהב...
03/09/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|