כאשר רואה את מלותייך
ואתה פונה אליי בחמד -
אתה מותיר אותי נמסה
לפחות ליממה,
כי לא מוצאת את המילים
לומר לך את רחשי לבי,
אך כאשר אסור אל ביתך
ביום קיץ הבא-
נשב ונחבק זיכרונות
באור עמום ושתיקה,
קטורת נריח כמו פעם
נשזור שוב
את חוטי התשוקה שנפרמו,
נחגוג שוב את שלוות הבריאה
כסמל לשלמות האהבה.
04/04/05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.