לתמונה של כל הפרוייקט על הקיר:
http://stage.co.il/s/462148
בעת הסיור באושוויץ, תוך כדי התרשמות ממה שרואים, מיד לאחר הכניסה למחנה, ותוך
כדי עיכול של איפה אנחנו נמצאים, אני רואה ורד אדום על אחד מחוטי התיל, ורד של
תקווה, והרצון לגעת, לקחת אותו, להריח, להציל אותו מהמקום שעליו הוא מונח- לא
עוזב אותי עד היום.
מתוך יומן המסע: יום ו', 22/10/2004, 19:30, יום 3 למסע.
"אנחנו מתחילים ללכת בתוך המחנה, ומצלמים המון. על אחד מחוטי התיל אני קולטת
ורד אדום שמישהו הניח שם. כמה עוצמתי זה!!! כמה חזק!!! ואני חייבת לצלם את
זה...
אנחנו מצלמים כמעט כל דבר- כולנו. זו העדות היחידה שנשארה מהמקום הזה וזה
מרגיז כמה פסטורלי הוא נראה. כמעט ואי אפשר לדמיין מה היה פה. הדשא כל כך
ירוק, והעצים מלבלבים.
איך??? איך מקום כזה יכול להיות ירוק כל כך???"