ארבל הכרמלי / מתפזר עלייך |
החבוי במשעול בין רגלייך,
אשר בהן את גופי כרכת,
ולטעום מצופך החם-לח...
את רוטטת וגונחת להנאתך
ואני נכנס בך, בתוכך...
את סוגרת, שואבת לקירבך
רוצה העונג בלחץ, ממני, לקבל.
לוקחת ראשי אלייך, אל השדה,
מבקשת שארטיב לסיבוב חוזר.
מזיע עליך ומלקק בטירוף
את שלא נספג בך מן הטפטוף.
מתמלא ממיציך בכוחות מחודשים
ומחזיק במושכות שדייך הפראיים
הזועקים לעוד עינוגים רטובים ובשלים
של חושניות ויצרים
משולחי רסן לחלוטין.
29/12/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|