תומס ביסטיריט / מצעד הפחד |
רק שלום וצב יוצאים אל המרוץ
עם הרבה מכשולים הוא נשאר מאחור
מנסה לראות אור אולי ההודנא כבר תחזור
מצעד האמהות הפך למצעד הגאווה
כולן הולכות לכיוון אחד לירושלים הבירה
גולשות על גלי אהדה ורוכבות על כאבי אהבה
מדינת עצב ועוני סבל בלי תקווה
שאו עיניים סביב הכול לידנו מחריב
ארגוני טרור משליטים פחד על הדרור
פיגועים ברחובות נשים בארונות צועקים תנו לנו לחיות
350 אסירים עם דם על הידיים משתחררים
טיפות של דם נוטפות מהשפתיים
והלב של אמא קרוע לשתיים
למה?
כדי ששרון יקבל מחיאות כפיים
וייכנס לספר מנהיגי שנות ה-2000
הוא במילא ימות לפני שניזרק למים
התקווה נמצאת בלב למרות הכאב
יש עוד ניצוץ דואב
העתיד אולי כבר כאן משאלת ליבנו תשאנו לאן?
רוצה להסתובב ברחובות
בלי הפחד לחכות רוצה את החופש
חיים הנאות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|