יונתן ליפשיץ / מותו של תנין |
למותו של התנין.
שכחתי כבר מזמן,
מדוע באתי לאגם.
אך כשימות התנין,
אהיה ראשון השמחים.
שבאו לאגם,
מפני שיש בו תנין.
ועתה הם ממתינים,
למותו של התנין,
באגם, שלשחות בו הם כלל לא רוצים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|