היא עזבה אותי הכלבה, השאירה אותי ככה עומד בלי לומר מילה.
היא ראתה אותי פתאום מצטרף לחוגים אחרים, שונים יותר. חוגים של
משוררים וסופרים, מלחינים וזמרים. היא פשוט עזבה, מצאה את עצמה
בזרועותיו של הסופר המחונן והמלוקק לגמרי, ג'ו גונן.
 
  ביקשתי מההשראה שתחזור, אך היא אמרה שלג'ו יש אמביציה והיא
מתה על אמביציה ושהן עושות יחד אחלה חיים. קניות, ג'וינטים,
אפילו התנשקו פעם אחת ורצו אפילו יותר מזה, אבל ג'ו בדיוק נכנס
לשם והפסיק את החינגה.
  אצלי האמביציה מזמן עזבה, כי אם הרי הייאוש מגיע, היא חייבת
לעזוב. הם הרי אף- פעם לא הסתדרו. חוץ מזה תמיד כשהייאוש מגיע,
מגיע גם הזיון הקבוע שלו, הקנאה. יזיזה מימי התיכון שברגע
שבאמביציה עוזבת היא מגיע למספר או שניים, אצל הייאוש.
  הייאוש ניסה כמה פעמים להזמין את האמביציה לצאת איתו. פעם
אחת היא אפילו יצאה איתו, ובלילה אחרי שהוא גמר, הם התחילו
לדבר והוא תמיד האשים אותה שהיא מחפשת יותר מדי אקשן ומטרות,
היא האשימה אותו שהוא יושב מסוגר ולא מנסה כלום... בקיצור זה
התפוצץ.
  -"פעם אחרונה שאני מנסה!" אמרה אמביציה וטרקה את הדלת
והייאוש התיישב עירום מביט בקיר.
  הייאוש נשאר עם הקנאה והם דווקא הסתדרו והם זוג סקסי
להחריד. שלוש ארבע פעמים בלילה והיא מגיעה בכל פעם... היה להם
הרבה על מה לדבר. הם יצאו לטייל בעולם, במזרח.
 
  ההשראה חזרה אליי בסופו של דבר. היא אמרה לי שג'ו זה ג'ו,
אבל אני הרבה יותר ממנו ולכן עדיף לה להיות איתי. בהתחלפה
נפנפתי אותה כמו עיתון מעל המנגל, אך היא התחננה אז קיבלתי
אותה חזרה. "אני מקווה שזאת פעם ראשונה ואחרונה שאת עוזבת
אותי" אמרתי לה. היא הסכימה, אך לאחר זמן מה ג'ו אמר שהקנאה
והייאוש מצאו בית אחר ולכן היא יכולה לחזור, אם כמובן היא
רוצה. הכלבה חזרה אליו, לא לפני שהיא נחתה עלי פעם אחת
אחרונה.

  עכשיו אני יושב באוהלי-קידר על רצח ג'ו גונן. פעם אחרונה
שמישהו גונב לי את ההשראה.