דני דורי / בהווית הימים |
גלים מתנפצים אל מול האבן
אל מול האבן הקרה,
המיותמת
בהווית הימים
אל מול המית הים
אני חש אותך נוגעת,
נוגעת בנשמתי,
חש את אהבתנו מלטפת
מלטפת את הקיום המדמם
שלי,
שלך,
של ההוויה הלא אפשרית
ויכולה,
יכולה לגבור על הכל.
תשוקה מלטפת את כתפי
את גופי
תשוקה רכה
אוהבת
חזקה וסוערת
לך,
לגופך,
להוויה שלך,
שלנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|