"תקופות", את אומרת ואני מהנהן וממשיך הלאה.

פגישה ראשונה.
בית קפה שקט בסוף העולם. מלא אבל רואה רק אותך. זיעה קרה.
דפיקות לב. גולף שחורה. שיער פזור. לא יכול להוריד את העיניים.
מנסה לדבר. לא יודע על מה. מצאתי.

נשיקה ראשונה.
הדירה שלי. ספה גדולה אבל לא גדולה מספיק. אנחנו רחוקים. שעות
של מבוכה. לא מסוגל להתקרב לזוהר הזה. חיוך. רמזים. ריחוק. אני
מת מפחד. שפתיים נפגשות. אושר נוחת לי בסלון.

שתיקה ראשונה.
שוכבים במיטה. עייפים. שמה עליי את הראש. ערימת שיער שעושה
אותי מאושר. שותקים את הלילה. מחבק אותך. לא מספיק חזק. מסתכל
לך בעיניים. את מחייכת.

ניסיון ראשון.
מנסה להתרחק. יודע שאת האחת וזה מלחיץ. את עוזבת תכף ומי יודע
מה אחר-כך. בכוח רק שתביני כבר. כל יום שעובר את יותר האחת. כל
יום שעובר הסוף מתקרב. אולי תגידי לי כבר די. אולי תעזבי. לא
יכול מול הידיעה שמצאתי ואת עוזבת.

ניסיון שני.
האולם הזה קטן מידי ואנחנו כמעט לבד. עוד זוג אחד מפריע. כבר
ברור לי שאני רוצה להיות איתך לבד וזהו. אין אוויר. בורח כדי
שתביני שאין לי לאן. תעזרי לי. שימי סוף לפני שיהיה מאוחר.
רוצה להגיד לך לא ללכת אבל רוצה שיהיה לך טוב. רוצה להגיד לך
לעצור הכול. להישאר איתי.לא אומר כלום.

תקופה שניה.
טעיתי.

"תקופות", את אומרת.
ואני ביניהן.