ו. כנרת / עדיין כאן |
כמעט ואיני מרשה לעצמי
להרהר בך לאורו של יום,
בליבי אני יודעת
שעם החשכה תשוב.
שאעצום עיני
בציפייה לשלוות הלילה
ואחוש שוב בחיבוקך,
במגע שפתיך על צוארי.
אסתובב
ובעניים עצומות
אביט בעיניך
כל-כך טובות.
אלחש לך
בשפתיים פסוקות
את מילות אהבתי.
אפקח עיני, לא תהיה שם
ואעצום אותן שוב,
מתפללת שלא יפקחו בשנית.
תשאר במיטתי לנצח
ואשאר גם אני איתך
שהרי, אם לא אקום,
לא אשוב ואאבד אותך בשנית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|