ארבל הכרמלי / בחלומי תמיד תהיי |
פוסע בנתיב שכוח
פעם פסענו בו בשניים,
וכעל אדמת קודש לבי כאן עובר
כי מהזיכרונות הפלא בו מתעורר,
זהו פלא דמותך בטרם נפרדנו
הניצת כשמש שבקרניה התחממנו,
הרי כאן שתיתי עמך כוס החידה
והשתכרנו מן התשובה,
הן כאן לחשת לי סודות
שנהיו לחלום של אדנות,
וכשאני בוהה לי אל החלל
אני שומע את שחוקך עד לכאן;
לאשר כאן היה - אין חלוף;
עיני נצמדת אל הנוף ולבי - אל החלום.
04/04/05 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|