שורף לי,
אני חושב שגידלתי יצור בתוך החזה,
והוא אכל את כל מה שלא הצלחתי להוציא,

היום הוא כבר גדול, והוא לא רק בחזה,
ועכשיו ממש ברגע זה,
הוא שוב התעורר
ויש לו את הדרך שלו להזכיר לי שהוא חי,

הוא שורף, הוא צורב, הוא מתחנן לצאת,
אני מרגיש את הידיים שלו מנסות לפתוח,
ואת הראש שלו מנסה לחלוץ
וזה כואב לי כל כך


זה לא יום כיפור, זה עוד יום של בטלה,

זאת עוד טיפה של דיו שהכתימה דלי של מים,
כשלרשותי טיפות של מים ודליי דיו.

זה וידוי
וידוא הריגה או תפילה

זה רגע אחד קטן,
של אבן מתגלגלת על אבן מתגלגלת
זה מגדל של אבנים מתגלגלות
של רגע אחד קטן,
של אמת,
של שקיעה
של כאב