הטבעת שלך
אוחזת עכשיו בגרוני,
ממאנת לגלוש
מטה.
האהבה שלך,
שעליה ויתרתי אני,
עוד חונקת אותי
ואינה פגה.
ואתה-
איך נתת כך לי,
להמשיך את ימי,
בלעדיך?
ואתה-
איך יכולת כך לי,
להמשיך בלעדי
את חייך?
הבלונדינית ההיא,
הגבוהה,
שאמרו שעימה
הסתובבת-
האם היא היום
נערת חלומך?
האם בשבילה
התמסדת?
האם היא שווה
את הויתור הגדול,
על מה שהיה
ואיננו?
האם היא משלימה
את אותה אהבה,
שהיתה, שתמות,
שבינינו?
האמנם,
לא תצלח אהבה
בין אדם הכופר
לצדקת?
האמנם,
על פיסות של מגע
כך עזבת,
טרקת הדלת?
אין אפשר
להאמין באחת,
שחזקה היא כאש
מלגעת?
איך אפשר
לוותר על אחת?
הנשברת?
אינני יודעת. |
