ארבל הכרמלי / מתגעגע |
למגעך כה רעבתי
ביומיים בהם הייתי עסוק
ובנשמתי חשתי כה גלמוד.
הזמן ממש זחל בעצלתיים
וגעגועיי גברו שבעתיים,
האם את עדיין שלי-
האם עדיין את נצרכת לאהבתי?
לבי צריך את אהבתך
אז אנא האיצי בואך.
כמו הנחלים הזורמים אל הים
ולוחשים "חכה לי, חכה לי, ים",
כמו ההרים המביטים לכוכבים
וממתינים לאור השחר בבקרים,
כך אני בוהה לכוכבים שמעל
וחולם עליך, אהובתי שאי-שם.
25/08/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|