הנה אני, אמא, חכם כמו שרצית -
לומד עצמי, כותב,
ניגר לבי בדיו שחור.
אם אשתה מכוס של אליהו- ייתמו קושיות?
אולי הוא מחכה כמו כל שנה
מעבר סף דלתנו, שנמשיך לשאול.
מתי, אמא?

תם אני ותם לבי. טהור וזך.
לא רציתי לפגוע מעודי.
אך אין היום שיווי משקל -
תן ותקבל, סחר נשמות.
כל מי שעומד מאחור או מלפנים
או בצדדים- לעד יספור. אין לעמוד.
ואני לא ידעתי, אמא, מי אני?

אבל בלילה,
בלילה השדים באים בי,
יש בי לילה משלי. הרוע המושלם.
אין מקום לדאגה- אחים אנחנו, אני והוא -
אחים למלוכה. בי.
ומי אמר שבוא האור יביא מרגוע?
הלילה הזה, אמא, כולו שלי.

הביטי בי אמי.
רציתי להגיד לך או לצעוק
ולא יכולתי
כי פי חסום בשתי וערב.
לא הערב, לא תדעי נפשי, לא.
וגם אני, אמא, בלילה הזה
לא אדע לשאול.