הסתכלתי רק מרחוק.
מקרוב יש את הפחד, שהוא בעצם הכל או לא כלום.
זה בא לביטוי, בהחלט.
חושך, זה היום השני שלנו ואין התקדמות.
מפספס את הצאנס, זורק הזדמנות.
אבל כבר היינו בזה וכך הלאה.
יום שלישי מתקרב, גם אני.
את לא נראית לי שונה, לא נוגע.
אין בי כלל הבנה, זה הפחד קובע, אני רק מגיב.
חושב כבר מה השתנה? כותב שירים.
כך הלאה, רק הלאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.