ילד לכוד
בתוך חדר עגול.
ילד בועות
ששכח את טעם החיים.
מתי תתעורר כבר?

מבפנים-מציץ אלי
מחייך בתמימות
דרך חלון שקוף-מנסת ל ג ע ת
בפרחים שבגן-טל רענן
טיפות-טיפות
על פנים ישנות...

ילד ביניים..
אני כאן , בינתיים
שומרת על הגחלת שבך
עד שתהיה מוכן-
רק שלא יהיה מאוחר מדי!

לעזאזל עם זה
שתתפוצץ הבועה!
ותקרע את העור העדין
ותצור פצעים-בפנים
אולי הכאב יעורר... את הנפש הרדומה

אולי אז תהיה מאושר...
אוהבת-אחותך