|
ילד לכוד
בתוך חדר עגול.
ילד בועות
ששכח את טעם החיים.
מתי תתעורר כבר?
מבפנים-מציץ אלי
מחייך בתמימות
דרך חלון שקוף-מנסת ל ג ע ת
בפרחים שבגן-טל רענן
טיפות-טיפות
על פנים ישנות...
ילד ביניים..
אני כאן , בינתיים
שומרת על הגחלת שבך
עד שתהיה מוכן-
רק שלא יהיה מאוחר מדי!
לעזאזל עם זה
שתתפוצץ הבועה!
ותקרע את העור העדין
ותצור פצעים-בפנים
אולי הכאב יעורר... את הנפש הרדומה
אולי אז תהיה מאושר...
אוהבת-אחותך |
|
|
המלבן
ההוריזנטלי תלוי
כזיג בין קוצים,
ולבסוף הלך בדרך
כל בשר.
-מייפל לומדת
לפסיכומטרי, ולא
מבינה למה
ממציאים שם
מילים שאף אחד
לא
יודע/מבין/מכיר/
רוצה לשמוע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.