אם חושבים על זה, זה בעצם מוזר
כולם נזכרו בי ולא ביזבזו שום זמן מיותר.
היום שלפני אתמול היה ממש מטורף,
הרגשתי אשכרה בתוך מרדף.
האחד ניסה לעבוד עלי,
השני ניסה לשכנע שאיתו כדאי,
השלישי ניסה... והסתכל לתוך עיני.
הרביעי נזכר אך זה היה מספיק ודיי.
ואם רוצים להשלים את הרשימה
החמישי דיבר ודיבר אבל רציני הוא ממש לא נראה.
ברגע המשבר שלפני, הכל נראה הפוך
וביום בהיר שכזה הם באו והוציאו אותי מהפוך.
רק ביקשתי שיבוא איזה מישהו נחמד,
אז מה זאת החמולה? בבקשה, אחד אחד.
אני לא יודעת מה אני רוצה
נו מה חדש? אני כזאת מרגיזה..
אם את עצמי אני כבר משגעת,
מה אני יעשה להם אני ממש לא יודעת.
עדיף שאקח מסקנות בחוכמה,
כי יום שכזה עלול לא לחזור לעוד 20 שנה.
אל דאגה האמת תנצח,
ועכשיו רק נותר לשטוף הכל,
וללכת להתקלח :)