אריאל סנטוס / לשוא |
דג זהב אחד ונחיר רוטט
זה כל מה שיש
כבר שבועיים החדר שופט
לשוא תבקש
לשוא תהזה או תצעק לחלל
או תשיל כסותך מעליך
רחוב בן רשע וחדר נבל
המוכר הוא צינוק לעיניך
קריאת האוקינוס ולחש ההר
השכימו לסף חלונך
לשוא תתעלם כי סודו של נהר
יזרום עד מפתן ארונך
הלשון סניגור של הלב התשוש
והדיו לפורקן מצפונך
תעמוד למשפט אך לשוא - היאוש
כחיץ ביני ובינך
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|