[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סוכות שנת 1988, הסרט מתאר מאבקים חברתיים של ילדים בכיתה ד'
כשבמרכז העלילה נעמה נגד אביעד המסית של הכיתה.

הדמויות-
נעמה(בת 11)- ילדה יפה, בעלת כריזמה וחוש צדק מפותח
אביעד- בן כיתתה ואויבה המושבע של נעמה, queen of the class
אביב(בן 15)-אחיה הגדול של נעמה
אמא של נעמה
אבא של נעמה

ילדי הכיתה
עמית-מאוהב בסתר בנעמה
אריק-נמוך, בלונדיני, לא אינטילגנטי במיוחד, נראה מוזנח
אלירן-ילד יפה שקט ונתון להשפעה
קרן-יפה, בת בריתו הדו פרצופית של אביעד
נועם-חבר של אביעד
אמיר-שפוט של אביעד
שרית-מאוהבת באביעד
רווית-ילדה חיוורת ושקטה

שחר החתיך- חבר של אביב
שאולי- חבר של אביב


1. חוץ.צהריים.ליד סוכה, בין בניינים בשכונה של עמידר
בסוכה ומחוץ לה ילדים, עסוקים, מקשטים, צועקים צוחקים.
אחד הילדים(אביעד) עובר בין כולם ונותן הוראות, ילדה
אחרת(נעמה) עומדת מולו בהתנגדות, הוא עובר לילד הבא, באיזשהו
שלב אביעד אומר לכולם שהוא הולך להביא טייפ מהבית עם האלבום
החדש של מדונה כדי שהם יתאמנו על הריקודים והולך, הילדים
מתחילים לדבר עליו

קרן
עוד פעם מדונה

עמית
תמיד מדונה

קרן
אין לי כוח לשטויות שלו עכשיו

נעמה
אתם לא חייבים לעשות כל מה שהוא אומר, כל אחד יכול להחליט על
עצמו, לא נמאס לכם שהוא אומר לכולם מה לעשות?

הילדים מסתכלים עליה לא ממש מגיבים, כמו שלא ממש הגיבו לילד
קודם(ילדים אפורים)

קרן
מי עושה מה שהוא אומר?

אביעד חוזר עם הטייפ מסדר את כולם בשורה, כולם בשורה חוץ מנעמה
שעומדת מולם, היא פונה אל אביעד

נעמה
לא כולם רוצים לרקוד, אי אפשר לעשות רק מה שאתה רוצה כל הזמן

אביעד
הסוכה בחצר שלי, את לא חייבת להיות בסוכה שלנו, את יכולה לבנות
סוכה בחצר שלך

אביעד מפעיל את הטייפ, נעמה מסתכלת על שאר הילדים בציפייה
שמישהו יבוא לעזרתה אבל אף אחד לא פוצה את פיו ומתחילים לחזור
על התנועות של אביעד, עמית משתהה קצת ואז מצטרף לכולם
בתנועות,
נעמה ממשיכה לעמוד עוד מס' שניות חסרת אונים ואז הולכת
בהפגנתיות.

2. חוץ.צהריים.רחוב
נעמה הולכת ברח' בדרכה הביתה, היא דומעת ונראית עצבנית ונעלבת
מדברת לעצמה, ממרחק רואים ילד גדול יותר(אביב), קורה לה

אביב
נעמה

היא מסתכלת לכיוונו ומייד מנגבת את הדמעות, אביב מתקרב, מסתכל
עליה

אביב
מה קרה?

נעמה מסתכלת עליו עם עיניים דומעות מנסה להראות גיבורה

נעמה
אביעד כל הזמן אומר לכולם מה לעשות ואמרתי להם שהם לא חייבים
אבל אף אחד לא מדבר ואז הוא אמר לי שאני יכולה ללכת אם אני לא
רוצה(כמעט בוכה אבל עוצרת את עצמה) חייבים לקחת את הקרשים שלנו
מהסוכה, שאני אוכל לבנות סוכה בחצר שלנו ולהזמין את כולם

אביב
עכשיו?

נעמה
כן מה, אלה הקרשים של אבא, אי אפשר להשאיר אותם שם.

3. חוץ. צהריים.ליד סוכה, בין בניינים בשכונה של עמידר
נעמה ואביב מגיעים לסוכה כולם שם עדיין רוקדים, אביעד צוחק על
אחד הילדים שלא הצליח לעשות את התנועה

אביעד(בטון מלגלג)
מה קרה אריק אמא לא לימדה אותך לרקוד?

כולם צוחקים אחריו, אריק משתתק, נעמה מסתכלת עליו, אבל הוא
משפיל מבט ונשאר עומד, נעמה ואביב נגשים לסוכה, שאר הילדים
משתתקים מהצחוק ומסתכלים עליהם, אביעד מסנן בשקט

אביעד
הנה האח התימני של נעמה, מעניין מי האבא שלו

הילדים צוחקים, חוץ מעמית, נעמה מצביעה לאביב על הקרשים
ששייכים להם והוא מתחיל לפרק אותם מהסוכה

אביעד
הי מה אתם חושבים שאתם עושים?

נעמה
לוקחים את הקרשים שלנו כדי לבנות סוכה אחרת

אביעד ניגש לאביב ומנסה לדחוף אותו, אביב תופס לו את היד
ומסתכל לו ישר בעיניים

אביב
אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה?

אביעד נכנע אבל ממשיך באיומים, הסוכה התמוטטה, נעמה ואביב
הולכים כל אחד סוחב קרש, משאירים את הילדים המומים, אביעד
רותח, נעמה מסתובבת

נעמה
מי שרוצה להצטרף,אני בונה סוכה חדשה שבה כל אחד עושה מה שהוא
רוצה ולא מכריחים אף אחד ולא צוחקים על אף אחד

הילדים מסתכלים עליה מהוססים, אביעד צועק לה

אביעד
משוגעת חכי שאבא שלי יראה את זה

4. חוץ. צהריים.רחוב
נעמה ואביב הולכים ושותקים נעמה מתאמצת לא לבכות, אביב מעיף
מבטים חטופים לעברה, קולט את המצוקה וממשיך בשתיקה

5. פנים. צהריים.ביתה של נעמה
הם נכנסים הביתה

אביב(בעדינות)
את רוצה שנבנה עכשיו את הסוכה?

נעמה
אח"כ טוב? כשאבא יבוא

נעמה עולה לחדר במהירות, אביב מסתכל עליה.

6. פנים.אחה"צ.חדרה של נעמה
נעמה בחדר שוכבת על המיטה עם עיניים פקוחות, מדמיינת

7. חוץ.יום.חצר ביתה של נעמה(חלום בהקיץ)
כל הילדים מגיעים ועוזרים לה לבנות סוכה חדשה ואומרים לה שהם
התעצבנו על אביעד ואמרו לו שהם לא מוכנים שהוא יגיד להם מה
לעשות, הלכו והשאירו אותו לבד בסוכה המפורקת שלו. אחריי שהם
מסיימים לבנות, הם אוכלים ארטיקים ומתחילים לקשט והיא עומדת
באמצע מסתכלת סביב ורואה איך שכולם שמחים בסוכה שלה ומחייכת.
רעש של ילדים מבחוץ מתערבב עם הרעש של הילדים בחלום

8. פנים. אחה"צ.חדרה של נעמה
נעמה קמה מהמיטה לראות מה הרעש, היא מציצה מהתריס, (pov נעמה)
רואה את כל הילדים מחוץ לגדר של הבית שלה עם שלטי הפגנה,
צועקים לניצוחו של אביעד

ילדים
הפגנה, לא חשוב על מה,
רוצים את הקרשים שלנו בחזרה...
הפגנה לא חשוב...

נעמה בוכה, פתאום דפיקה בדלת, נעמה נדרכת, מנגבת מהר את
הדמעות, ניגשת לדלת ופותחת חריץ, אמא שלה עומדת בפתח

אמא
אפשר להיכנס?

נעמה בחוסר חשק פותחת את הדלת לאמה, שתיהן מתיישבות על  המיטה.


אמא
אביב סיפר לי מה קרה,
אולי נחזיר להם את הקרשים, מה את אומרת?

נעמה
מה פתאום, זה לא פייר, למה הם כאילה מטומטמים, למה הם לא
מבינים שהם לא חייבים לעשות את כל מה שהוא אומר, למה הם הולכים
אחריו? אני שונאת אותו ואני לא מוכנה להיכנע

אמא
אני מבינה מה את מרגישה, אבל אני חושבת שלפרק סוכה זה לא פתרון
ואני יכולה להבין למה הם כועסים

נעמה (מרימה את הקול)
אותם את מבינה? הם מטומטמים, מה את מבינה אותם?

אמא
אז מה את מציעה שנעשה?

נעמה
כלום, לא נעשה כלום, עד שהם יתעייפו וילכו

הרעש מבחוץ מתגבר, אמא של נעמה מסתכלת מהחלון ורואה את אבא של
נעמה נכנס מהשער הילדים מקיפים אותו וצועקים לעברו, הוא נראה
מעט מבולבל.

אמא
אבא הגיע, אני יורדת, תחשבי בינתיים מה את רוצה לעשות

יוצאת, מבחוץ נשמעים קולות רמים, נעמה מציצה שוב, אחד
הילדים(אריק) מסתכל לעברה מצביע וצועק

אריק
הנה היא

כולם מסתכלים וצועקים חזק יותר, נעמה יורדת מתחת לתריס כדי שלא
יראו אותה, היא יושבת שעונה על הקיר בחוץ משתתקים הקולות לרגע
ואז מתחדשים הפעם הם צועקים בקול מתנגן ומעצבן
ילדים
צ'ילבה, צ'ילבה, צ'ילבה.....

נעמה נראית כאילו היא סופגת מהלומות, עיניה דומעות, מבחוץ נשמע
קולו של אביה קוטע את המנגינה המקניטה של הילדים בקול מרגיע
וסמכותי

אבא
שלום, מי אחראי כאן?

נעמה מיד חוזרת להציץ דרך התריס אבל מקטינה את הפתח, הילדים
נראים נבוכים, מסתכלים על אביעד,

אבא
למה אתם צועקים?

שתיקה, אביעד מנסה לגרום לאלירן לדבר אבל ללא הצלחה, מתייאש
ומדבר בעצמו

אביעד
אנחנו רוצים את הקרשים לסוכה

אבא
זה הכול? אני אצטרך לבדוק את זה, אבל בינתיים תצטרכו להיות קצת
יותר בשקט כי אחרת אני לא אוכל לעזור לכם

אבא של נעמה נכנס בחזרה הביתה, הילדים נשארים לעמוד בשקט,
אביעד חסר מנוחה ועצבני. נעמה עדיין בחדרה מסתכלת מהחריץ הקטן
החוצה לילדים, נשמעת דפיקה בדלת, נעמה קמה ופותחת את הדלת,
אביב בפתח מחייך אליה בחום

אביב
הוא סתם הומו, (צוחק) בואי למטה, אבא ואמא רוצים לדבר איתך

9. פנים.אחה"צ.סלון ביתה של נעמה
נעמה יורדת ונעמדת בפתח הסלון, מבטה מושפל, הוריה יושבים על
הספה

אבא (בחום)
בואי רגע

נעמה ניגשת אליו בקושי, הוא מושיב אותה על הברכיים ומחבק אותה
חזק חזק, היא כבר לא יכולה לעצור את הבכי, מתייפחת בקול גדול,
אביב עומד במרחק, כאילו לא החליט מה לעשות ופתאום יוצא.

אבא
מה את אומרת, אולי נביא להם את הקרשים

נעמה קמה מהברכיים

נעמה
לא! אני לא רוצה להחזיר להם, שיסתדרו לבד, אלה קרשים שלנו, זה
לא פייר

אבא
אני יודע שזה לא קל אבל לפעמים צריך גם לדעת לוותר קצת כדי
להרוויח הרבה, אם ניתן להם את הקרשים, הם ילכו חזרה לסוכה
ויתקנו אותה ואנחנו נבנה פה סוכה חדשה ומיוחדת ואז תוכלי
להזמין את מי שירצה לבוא ואנחנו מבטיחים לא לבוא לסוכה אלא אם
תזמיני אותנו

נעמה
אבל אבא זה לא פייר, גם הוא עושה עליי חרם וגם אני צריכה
לוותר? לא מוכנה, מצידי שישבו כאן עד מחר, מטומטמים

אבא
הי, לא לקלל

נעמה
אבל זה מה שהם

אבא (בקול סמכותי)
נעמה

נעמה
אוף

מבחוץ נשמעות שוב צעקות של ילדים ודפיקות, כולם נבהלים ורצים
החוצה

10. חוץ. אחה"צ.חצר
בחצר עומדים אביב וחברים שלו, איתי ושחר(החתיך), מתחילים לבנות
סוכה, הילדים צועקים שוב צעקות הפגנה, נעמה מסתכלת על אחיה
חיוך מריר על פניה, שחר מסתכל עליה וקורץ לה, היא נמסה, הם
ממשיכם לעבוד והילדים ממשיכים לצעוק, לאחר היסוס, נעמה הולכת
לכיוון הילדים ופותחת את השער

נעמה
מי שרוצה להצטרף מוזמן ומי שלא(מסתכלת על אביעד), יכול להישאר
כאן עד מחר

נעמה הולכת לעזור בבנייה, הילדים מסתכלים אחד על השני, אביעד
מעביר מבט מהילדים לסוכה, מהסוכה לנעמה, מנעמה להורים של נעמה,
וחזרה לילדים

אביעד
הי מה קרה? עוד לא מפסיקים

הילדים נבוכים חלקם מסתכלים עליו וחלקם על הסוכה, עמית הולך
אחרי נעמה, אביעד צועק לו

אביעד
לך לך, תתחנף לצ'ילבה, אולי גם תתחתנו ויהיו לכם הרבה ילדים
צ'ילבים קטנים

צוחק והילדים לאט לאט צוחקים אחריו

אביעד
טוב אני הולך לדבר עם אבא שלי

מסתכל עליהם, כאילו בוחן את מידת המעורבות שלהם, מסתכל על
אלירן שנראה שקט וקורה לו
אביעד
אלירן בוא איתי, טוב? אתם תישארו פה ותמשיכו, אנחנו כבר באים

אביעד ואלירן הולכים. שאר הילדים ממשיכים בהפגנה במקביל הסוכה
מתחילה לתפוס צורה, נעמה שמחה שעמית הצטרף, מסתכלת לכיוון שאר
הילדים, הם כבמטה קסם מחלישים את הווליום עד שמפסיקים לגמרי,
נעמה רואה את אביעד מתרחק והולכת לכיוונם, מגיעה לילדים, עמית
מצטרף, הילדים נראים נבוכים, מסתכלים לכיוון אביעד שכבר התרחק
מאוד

נעמה
אם אתם רוצים, אתם יכולים לקחת את הקרשים, אבל אתם גם יכולים
להצטרף לסוכה שלנו... אצלנו לא חייבים לרקוד...

מסתכלת בחיוך לכיוון אריק שאביעד צחק עליו קודם, הוא מחייך,שאר
הילדים מעבירים בניהם מבטים

נעמה
בואו תכנסו, תשתו משהו ואז מי שרוצה יכול ללכת עם הקרשים
לאביעד

מחווה להם תנועה של הזמנה, הילדים נענים ונכנסים, אביב מביא
מערכת ושם מוסיקה ישראלית, שיר קצבי שכולם מכירים ושרים
ומתחילים להמציא גם מילים חדשות ומצחיקות, שותים קולה, קשה
להאמין שעד לפני רגע הייתה הפגנה בחוץ, אמיר מבחין באביעד
ואלירן מרחוק ומייד קופץ לכיוון הקרשים

אמיר
נועם, בוא תעזור לי

נועם מצטרף, בינתיים אביעד ואלירן מגיעים, אביעד מסתכל על
הנעשה, מתעצבן ומתחיל לצעוד חזרה בהפגנתיות, נועם ואמיר רצים
אחריו עם הקרשים, קרן ושרית מניחות את הכוס, אומרות שלום קצר
והולכות גם, אלירן מסתכל סביבו ונשאר לעמוד במקום, נשארים
עמית, אריק שלא יודע לרקוד ורווית שמוקסמת משחר. לאחר מבוכה
קצרה, כולם ממשיכים לשיר, כאילו מעלימים את מה שקרה, אחריי מס'
שניות, נעמה מבחינה באלירן שעדיין עומד בחוץ, הולכת אליו
ומזמינה אותו פנימה, הוא נענה ומצטרף, לאט לאט המתח באוויר
יורד, מתחילים צחקוקים קלים, עמית מחכה את אביעד, כולם צוחקים
וממשיכים לשיר עם הרדיו, נעמה מחייכת לעצמה, אביב מסתכל עליה
ומחייך לעצמו חיוך קטן.

(התסריט אמור לקבל הרחבה כנראה לדרמת 50 דקות לטלוויזיה,
תגובות יתקבלו בברכה)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
משפט אחרון לפני
המוות:

"מה שלא הורג
אותך מ- טוב,
לא משנה..."

זהו, גמרתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/4/05 22:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עינת דור

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה