היה לי רעיון לשיר
משפט קצר בעל התחכמות מסוימת
בדרך כלל, כך זה מתחיל
אך לא היו לי
דף נייר ועט
בהישג יד.
אני זוכר דברים
דיאלוגים שלמים (או לפחות, באינטרפרטציה כמעט מדויקת)
מתוך סדרות טלוויזיה
שמות של ילדים
שהרביצו לי בבית הספר
מי אמר למי, מה ומתי
שטויות.
אינני מסתובב עם פנקס ועט בכיס
והקירות בחדרי היו ריקים מפוסטרים
כמעט מאז ומתמיד
אולי עשיתי טעות
אולי הייתי צריך ללמוד לנגן על
גיטרה שמאלית
אולי בכל זאת לא רצתי מספיק
אף פעם אין כוח לקרוא ספרים
תמיד יש כוח לקרוא בפורומים.
אולי אני פשוט לא רוצה את זה מספיק
לא באמת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.