עירית שטקלמכר / שמחה |
כבר אני מתנשלת מ-
השפתון, העגילים,
מכנסיים מספר ארבעים,
העבודה,
הילדים,
הסרויסים,
אפילו התשוקה.
רוחי יוצאת לנשפים חדשים-
הוללות הסדנאות,
שובבות המיותרים,
חופשיים לעפעף בדרכם למים
כמו עלי הדולב
בואדי באיילת השחר
בבוקר אחד של אור
בלב הזמן האפור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|