מפחיד אותי לדעת שזה עדיין לא הסוף,
השקט הזה...מפיל אותי פעם נוספת.
ואם האמת היא החלום,
אז אני לא רוצה לחלום יותר
אין פה שום מהות...
וכמה אפשר להסביר אלוהים?
פעמיים לא חוזרים על אותה טעות.
זה פשוט לא מסתדר לי,
כל כך הרבה עצב באמת כל כך קטנה,
כל כך הרבה איפוק וכל כך הרבה המתנה,
כל כך הרבה הגנה...
ואולי אני יצליח, לשכוח לרגע,
ולהתחיל את הספירה לאחור.
בסוף אבנה לי אנדרטה של מלאכים שישמרו עליי בשנת נצח שלי,
אם אני לא אהיה עייפה מדיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.