אשרי אברהמי / רועה צאן שלי |
הוא נשאר איתי מעט ואז המשיך ללכת.
הכבשים רעבות הוא אמר
ולקח אותן לרעות בגבעה אחרת.
ואני נשארתי בשדה נותנת לרוח להכות בגבי
נזכרת איך היה לוחש לי בשמי אשרי,אשרי.
את עיניו החולמות אני חולמת בעצמי
ואין,אין נחמה בכל העשב הזה שסביבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|