בעיות. בעיות על גבי בעיות. צריך לעשות משהו בקשר לזה. ואין לי
הכי בעולם רעיון מה.
מה?
מה. כזה מה.
הבנתי. יש בעיות, זה המצב?
כן. למרבה הצער.
אני יודעת.
את בטוחה?
כן
לא?
אמרתי שכן.
כרגיל.
כרגיל מה?
כל התפיסה המאוגדת הכללית. וכן הלאה וכך הלאה וכיוצה בזה.
אין קשר בין שום דבר שאת אומרת למה שאת אומרת וגם אחרים
אומרים
וזה אותו דבר אצלך.
זונה
פוסטמה
אין לי כוח כבר.
לא השתנת...
היי לאן נעלמו כולם?
מצאו חיים.
זה הגיוני... ומה איתנו?
זה לא יקרה
יש בזה משהו...
לפחות אנחנו כבר לא בבית ספר...
גם זה משהו, אבל הלאה?
לצאת מכאן. צריך לצאת מכאן. ואין לאן רק מכאן כמה שיותר מהר
וכמה שיותר רחוק.
לכי לבית של סבתא שלך.
רעיון. אם היא לא תדמיין שהיא קרפדה.
היא תעשה את זה גם הפעם?
או שאולי לא. זה תלוי בכיוון הרוח.
הבנתי. אתמול הכנסתי את הפלאפון למקרוגל
אה הה. הגיוני. מה עוד?
בעיות על גבי בעיות בדיוק כמו אצלך.
[זכרון]
מה נעשה????
כל האוטובוסים כבר עזבו את המקום לפני ששמנו לב. צריך לתפוס
טרמפים.
אבל יש מופרעים כאלה בטרמפים.
צודקת. מי יודע איזה תחנה ברדיו הם שומעים.
לפעמים אפילו יש להם קסטות של שלמה ארצי.
תפסיקי, אני לא יכולה יותר, בבקשה תפסיקי!!!
אז איך נצא מכאן?
נשאר כאן להיום בלילה, ונעשה מדורה.
נצטרך אז גם להשאר ללילה הבא, כי חג היום, גם מחר לא יגיע
אוטובוס.
לשם כך כבר נצטרך לגייס אוכל למען המטרה
אבל כמובן שתמיד יש את הסיכוי שיעבור אוטובוס של מטיילים.
מטיילים?הם לא יסכימו לקחת אותנו איתם בחיים.
הם לא יושיטו יד לרע לעזרה.
כן, הם לא, אין מצב, נכון?
יאוש.
אולי יש כאלה ששומעים מוזיקה טובה בטרמפים?
אם המזל שלנו? נתקע עם אחד שגם שומע רדיו קול המזרח וגם ינסה
להתחיל איתנו.
נכון, זה המצב, מה?
ומה בקשר לאוכל?
שמעתי שמסתובבים כאן שפני סלע.
לעעעע... לא טעים.
אנחנו לא במצב המתאים להיות בררנים עכשיו, נכון?
אבל שפני סלע זה לא כוס התה שלי.
מה הייתי נותנת לכוס תה?
מה הייתי נותנת בשביל אוטו ורשיון, או איזה טלפורטר שיוציא
אותנו מכאן.
האוטובוסים שכחו אותנו פה.
זה רק לטובה. אין לבטוח באוטובוס, תמיד האחרון מבריז, כי אין
למי להתלונן, אין אף אחד במשרד.
שואה.
הי, תזהרי, אולי איזה זקן ישמע אותך!!!!
אה... התכוונתי לשואה גרעינית!!! רגע! אבל אין פה אף אחד!
סוגוי! אפשר להגיד מה שרוצים!
שואה שואה שואה שואה
נאצים נאצים נאצים נאצים
תאי גזים תאי גזים! אין פה זקנים וגם לא מבוגרים ואף אחד לא
יגיד לנו מה להגיד!
קר לי.
ובשואה לא היה קר?
אולי נדליק את המדורה?
נשתמש במציט הסגול שלך?
לא, רק לא בסגול, החמוד שלי, בוורוד.
אבל אני שונאת להדליק מדורות עם הוורוד שלך!
אז אני אדליק.
אבל את גרועה בזה!
תמותי! אני אראה לך מה זה גרועה!
נו, טוב, תביאי את הורוד, אני אדליק ואת תשיגי לנו אוכל.
מאיפה אני אשיג אוכל?
שאלה טובה. אולי יבואו לפה איזה מטיילים לישון ונתעלק על האוכל
שלהם?
יש כאן פחי זבל בחנין, ואנשים אכלו כאן קודם...
ג-דול! לכי לעשות סיבוב ואני אדליק אש.
היו ימים.
לילות לא היו.
פעם היו לנו חברים.
ששכו אותנו באמצע חורים כמו הר צפיה?
את עדיין זוכרת את זה?
איך אפשר לשכוח, אני עוד שומרת את המציט הסגול.
אה... זכרונות....
אבל לאן נעלמו כל החברים שהיו לנו?
הברחת אותם עם המגעילות שלך.
את הית הרבה יותר מגעילה ממני! וחוצמזה הם היו זונות!
תמיד יש לך משהו להגיד
לא נכון, עכשיו אין.
את רואה?
זונה.
אולי ניסע מכאן רחוק?
רעיון טוב, רק שאין לנו כסף כי לא מצאנו עבודה ואנחנו עדיין
גרות אצל ההורים שלנו.
קטע, מה?
קטע קטע.
ניסע בטרמפים.
אבל עניין השלמה ארצי...
התבגרנו נתמודד.
אפילו עם שלמה?
אפילו עם רדיו קול המזרח.
ומאיר התותח?
רק אל תחשבי על להזכיר לי אותו בבקשה ממך.
רחוק מה?
מאוד.
לאילת?
נעצור בדרך.
אין כלום בדרך רק מדבר.
אז צפון?
ואם ירד גשם?
נרטב?
לא קול, בכלל לא קול.
קול מה?
צריך שיהיה קול
קול עכשיו. צריך שלא יהיה קול.
לא קול, מה?
ניקח איתנו מטריה.
מיטריה מה?
כן.
אבל מה אם כל הבעיות?
נשאיר אותם כאן, אנחנו לא רוצים שהן יבואו איתנו.
נכון הן לא כיפיות בכלל.
אפילו לא קצת.
אפילו לא טיפה.
מה אם יהיה קר?
נלבש הרבה שכבות
יללא לברוח!
יללא בלאגן!!!!!!
את חושבת שהם ינסו לאנוס אותנו ולהרוג אותנו?
תדברי בשקט! הם משפחה עם ילדים והכל...
אבל מי יודע אולי הם משפחה של קניבלים...
את פרנואידית, הם יסיעו אותנו עד לקרית שמונה, לפחות זה...
ומה נעשה בקרית שמונה שאין אוטובוסים?
אולי נצלצל ל669?
הם לא יבואו בשבילנו, זה לא מפתה מספיק.
אולי פשוט נלך על הכביש עד שיצילו אותנו?
לעולם לא יצילו אותנו, זה הסוף. הסוף הסוף.
איזה מזל שלקחתי לטיול זוג גרביים ספייר...
חבל שאני לא... אם הייתי יודעת שנשאר עוד יום.
לא נורא, זה כולה גרבים משומשים...
משמשים?
את חושבת רק על אוכל?
לא היה כלום בפח אשפה.
בקרית שמונה יש הרבה פחי אשפה...
אם היו מסדרים את הישובים בארץ לפי סדר עולה של המספרים אז
הינו קרובות הביתה...
7, 8, לא חשבתי שההבדל בין באר שבע לקרית שמונה יהיה גדול כל
כך.
איזה חור!
לפחות למדנו שיש חורים יותר חוריים מזה.
כמו שחרות.
שחרות? ומה עם עזוז בארותיים?
זה באמת חור. זה חור אפילו בשביל ניצנה.
ושחרות זה אפילו חור בשביל נאות סמדר...
אם היו מסדרים את הישובים לפי א,ב אז היינו די בהתחלה.
כן, בהתחלה מה? ותל אביב הזונה היתה בסוף.
ניצחו אותנו 4:2 המנוולים.
כן 4:2 מה? ועוד במגרש הביתי שלנו.
נוולות.
מה הגענו?
היו לילות...
אני אותם זוכת.
אני אותם עד סוף ימי אסע....
אסע, מה?
איך חזרנו מקרית שמונה בסוף?
הגענו איכשהו לתל אביב ונפלנו על הדירה של אמנון בסוף..
אמנון... מה קורה איתו?
הודו.
כמובן... איך לא. הודו.
ומה אם, נו זאת, שהייתה חברה שלו שנפלנו עליהם...
שמרית?
לא, משהו דומה?
שרית?
לא, נו.
אירית?
לא.
מיכל?
כן, כן, מיכל הזאת.
כן, הרוסיה הזאת
את בטוחה?
כן, נו מיכל.
זה פשוט לא נשמע לי שם כל כך רוסי.
תתפלאי, החיים מלאים הפתעות.
איזה חום, ועוד חשבנו שיהיה קר....
תגיד אחי, בכיית, יש לך פלאפון?
כן, אבל קצר דיר באלאק!
אמנון! נו אמנון! בבקשה תענה, אנחנו יודעות שאתה שם, נו בכיית!
תתעורר! זה מקרה חירום נו!!!
הלו?
גבר? זה אתה????
זה אמנון?
נו תרגעי כן!
מה אתן רוצות באמצע הלילה?
נו אמרת, קצר!
כן, כן, שנייה! שכחו אותנו בהר צפייה! אנחנו איכשהו בדרך לתל
אביב, בבקשה.... אין סיכוי שנגיע לבאר חיות... מממ....
טוב, נו בטח. איך הצליחו לשכוח אתכן בהר צפייה?
אחר כך אחר כך!
טוב אנחנו באות ביי, תודה גבר...
קמצן
תשתקי!
והוא גם שומע מוזיקה מזרחית...
שקט נו!!!!
מישהו חייב לעצור.
מישהו בסוף יעצור אנחנו בנות.
בנות נכון? איזה מזל מה?
היו לנו פעם חברים.
פעם זה נראה כאילו זה היה לפני שנים. מה?
למה הם שכחו אותנו בהר צפייה?
אני חושבת שהם עשו את זה בכוונה.....
טוב, אורי, כל הקבוצה שלך כאן?
שנייה! אני סופר! 2, 4 6, 8, 10, 12 כן!
איתי?
כן, כן כולם פה!
אפי?
לא יודע!
אז תספור!
כן, כן כולם פה.
שליו וערבה?
כן, כולם כאן.
תגידי, שתי הבנות האלה שנסעו איתנו קודם...
הם היו פה קודם.
נראה לי שהם נסעו אם האוטובוס של הקבוצות של יוסי ורועי...
שנייה, אני אתקשר אליהם... הלו?
כן?
תגידו, שתי המלוות שהתעלקו על הטיול על האוטובוס שלכם?
לא, הן עלו על האוטובוס של הקבוצות של גלעד ומתן.
אתה בטוח?
נראה לי, כן.
טוב. ביי. הן על האוטובוס השלישי.
אה אוקיי....
את זאת שרצית ללכת להשתין
נו, תמיד לוקח לאוטובוסים שנה עד שהם נוסעים. ואת אמרת שלא
צריך להגיד לאף אחד!!
נו, טוב! הם היו צריכים לזכור שאנחנו קיימות בכל מקרה! חשבתי
שהם יחכו לנו...
גם כן חברים... כל אחד דואג רק לחניכים שלו ולילדים שלו...
כן זה המצב, מה?
מה יהיה מישהו יעצור לנו.
בצפון כבר יהיה קר...
אני אוהבת את הכביש שיוצא מבאר שבע ומתרחק מהפאקינג חור
הזה...
כן הה?
כן. אה.
כן.
פליז שהוא לא נרדם פליז פליז פליז!!!
נו תכנסו...
תודה תודה תודה תודה!!!! תודה!!!!!!
שקט, נו! מיכל ישנה, אל תעירו אותה
אוווו.... מיכל... פששש......
אתן רוצות לסתום את הפה?
סליחה.
יש לכן את הספה בסלון. יש מקרר, אני לא מארח טוב בשעות כאלה
נדבר בבוקר אוקיי?
ווי ממש ממש ממש תודה.
אני הולך לישון...
וואו! מיכל אצלו ומיכל אצלו. חשבת שהם יהיו חברים?
נו מה יש לך, תדברי בשקט שלא יעיף אותנו מהדירה...
מה ההורים שלנו יגידו?
אין להם מוסג כמה ימים הטיול, נתקשר אליהם בבוקר...
לאן אתה נוסע?
לכייון תל אביב.
לאיפה בדיוק?
כפר סבא.
מצויין! איזה מוזיקה אתה שומע?
סליחה?
כלום כלום, היא לא התכוונה לכלום!
את מוזרה. איזה תחנה שבא לך, יללע נוסעים.
איזה מזל שהוא עצר...
כפר סבא מה? נשמע לי טוב.
כל מקום נשמע לך טוב, נכון?
כל מקום שהוא אינו כאן. כאן זה רעעעעעע!!!!!
מה נעשה כשנגיע עם האיש לכפר סבא?
זה שתי מילים כמו באר שבע...
לא נורא, זה לא אומר שזה דומה...
זה לא מעשה קצת טיפשי מצידנו?
מאוד טפשי...
כפר סבא זה די חור...
נמשיך משם צפונה. ניסע, נטייל, נישן בטבע.
טבע מה?
כן טבע לא?
את רוצה להגיע להר צפייה נכון? מה?
חס ושלום. יש עוד מקומות בצפון. ופחות צפון.
אתן רוצות להשאר אצלי עד הערב ולנסוע לבאר שבע באוטובוס?
כן!!!!
עזוב נו. לא רוצות להטריח.
כן רוצות.... נו....
ננסה לתפוס טרמפים לבאר שבע, זה לא כזה קשה...
אתן יכולות להשאר עד שיהיו אוטובוסים מי נוסע עכשיו?
אל תדאגי, מיכל אנחנו נהיה בסדר. גם ככה לא נעים לי להפריע
לכם.
אתן לא מפריעות.
עזוב נו...
התקשרתן להורים שלכן?
ניתקשר עכשיו ואז נלך.
את בסדר?
את לא נראית טוב.
הכל סבבה. ובאמת שתודה. בואי נלך.
אוף איתך!!! עוד פעם רדיו קול המזרח?
עדיף על רדיו באר שבע, בואי הולכים.
לאן אתה נוסע?
את נראית לי מוכרת מאוד.
טוב, ביי...
לא נו, אני בטוח, אני לקחתי אותך טרמפ פעם.
נכון! מקרית שמונה! לתל אביב!
כן. נו את זוכת, עוד פעם נתקעת באמצא הלילה ושכחו אותך? אני
נוסע בחזרה לקריית שמונה ביקרתי את המשפחה ברעננה.
אנחנו לא נוסעות לשם! אין סיכוי לא! בשום אופן לא! אין מצב!
אנחנו ניסע איתך לקריית שמונה!
לא! אנחנו לא חוזרות לשם! לא!
מה יש לך?
יש לי טראומה מהמקום הזה! אני לא רוצה לחזור להר צפייה! זה
המקום הכי צפוני בארץ! זה רחוק!
טראומה מה?
שכחו אותנו שם! אני לא חוזרת לשם!
את בסדר?
איך אני שמרתי את המציט הסגול למזכרת אם הוא היה שלך?
על מה את מדברת?
ואיך לקחנו טרמפ עם משפחה עם שני ילדים באוטו רגיל?
מה יש לך?
ואיך ישנו שתינו על הספה של אמנון?
מה את מדברת?
הייתי כל כך לבד כשהם נסעו! הלכתי להשתין והם נסעו!!!
אנחנו הלכנו להשתין ביחד!
ילדה! הלו! את שם , את בסדר?
בחיים שלי לא לקחתי טרמפים!
התגברנו על זה, בסוף הגענו איכשהו...
מי את?
מה קורה לך אנחנו החברות הכי טובות!
איכשהו כל החברים שלי נעלמו.
אנחנו חברות מהגן.
כן? למדנו באותה כיתה?
כן, הכנו שעורים ביחד כל החיים את לא זוכרת?
בבית ספר לא היו לי כל כך הרבה חברים...
לא היו לנו חברים, היינו מנודות, את לא זוכרת?
הית איתי בחוגי סיור?
כן. הייתי היה כיף בטיולים היינו שתי הבנות היחידות.
למה לא הדרכת איתי? למה הדכרתי עם אלעד?
לא יצאתי להדרכה, לא עברתי את המיונים. וגם רציתי להמשיך עם
הבלט...
אבל אני למדתי בלט! הפסקתי בשביל להדריך!!!!
אני הולך לקרוא לעזרה!
מה את רוצה להגיד?
הייתי כל כך לבד! לבד! בחושך, והפנס עמד לשבוק חיים!!!
מה?
לא היו עוד מטיילים! אני לקחתי אוכל מהפחים!
מה קורה לך?
לא היו לי חברים אני הייתי לבד לבד!!!
שתינו היינו לבד ביחד! כל החיים היינו שתינו מגיל צעיר! אנחנו
חברות דיברנו שעות בטלפון!
אז איך קוראים להורים שלך?
יגאל וגליה
זה ההורים שלי!
מה קורה לך?
את לא קיימת! אני המצאתי אותך המצאתי אותך בהר צפיה! לבד
לבד!!! הם שכחו אותי בהר צפיה, כי כל אחד חשב שאני באוטובוס
אחר! כי אני לא הצלחתי להדריך והפסקתי באמצע! אבל באתי לטיולים
אפילו שלא הייתי ראויה!!! וההורים שלי לא ידעו כמה ימים הטיול,
ואף אחד לא ידע, לאף אחד לא היה איכפת ומטולה כל כך רחוקה מבאר
שבע! ואף פעם לא לקחתי טרמפים! והיה חושך והיה קר! ולא היה אף
אחד ובקשי עברו מכניות בכביש! ומיכל הייתה בבית של אמנון וזה
היה כל כך נורא להתקע שם באמצע, קיוויתי שהוא יהיה שם לבד שהוא
ינחם אותי! שאולי יקרה משהו! אבל היא הייתה שם, וגם אם היא לא
הייתה שם לא היה נעים לי לפול עליו ככה באמצע הלילה וככה זה
היה יותר גרוע! ואמנון בהודו עכשיו, ואיתי ואורי וכולם עברו
ללמוד בתל אביב וירושלים איכשהו ואין לי כמעט חברים יותר!!!
ואת בכלל לא קיימת, המצאתי אותך כדי לא לעבור את כל זה לבד
המצאתי הייתי חייבת לחזור לשם! כדי להבין שאת לא קיימת, זה רק
אני כאן לבד אותך!!! את בכלל לא קיימת ואם את לא קיימת זה אומר
שאף אחד לא אוהב אותי אף אחד אף אחד! רק את אהבת את כל הדברים
שאני אוהבת! רק איתך היו לי דברים במשותף, ואת לא קיימת, את
לא!!! ואני לבד, לבד........ |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.