|
כמו מהופנט, ממשיך לכתוב עוד ועוד
מילה ועוד מילה, שורה אחרי שורה
כאילו מנסה לשכנע, לגרום לי לראות את האמת
אבל אני יודעת את האמת.
אתה הוא זה שעיוור
כמו מסונוור מאור החמה שבאמצע השמיים
אתה אמור לראות הכל כי זה ממש מולך
אני לא מה שאתה חושב
אתה ראית רק את המסיכה שנגלית לעיניי כל
מתחתיה יש את הדבר שרק אחר יכל לראות
אבל עדיין מנסה אולי אני בכל זאת אסכים
מנסה לגרום לך לראות את האמת,
אבל אתה פשוט לא מוכן
אני כבר לא יודעת מה לעשות
מה להגיד איך להגיב.
אני לא רוצה להכאיב אבל...
אתה לא משאיר לי ברירה.
מקווה שתראה את האמת שלך מכאיבה. |
|
|
למה תמיד אני
רואה סלוגנים של
קוטרים שבוכים
שאף פעם לא
מראים את
הסלוגנים שלהם,
אבל דווקא את
שלי- היפים
והמושקעים, אתם
יודעים עם
החרוזים
והמטאפורות
המגניבות על כמה
שהבמה דומה
לגבינה צהובה
בליל קיץ אחרי
שלא אכלת פיצה
שבוע שלם ואיך
כולנו כמו נמלים
אדומות שהולכות
בעקבות הירח
בלילות הקיץ כי
הוא כל כך דומה
לגבינה צהובה,
אוח כמה שהירח
דומה לגבנ"ץ
...
אז רק את שלי אף
פעם לא מראים!
יאללה יאללה.... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.