בחשיכה בין מוות לחיים רכנת לעברי, הפחת תקווה
חצי עין פקוחה, שנייה קבורה בין יאוש לאכזבה
לא בכדי מכור אני, כמה למתק שפתייך המשכרות
מפיצה לכל עבר אור יקרות, אינני מסנוור, תמו המשאלות

לא כוכב נופל או ריס טועה על לחי ספוגת דמעות
מציאות שונה מכל דמיון, קרקע איתנה סיפקת מתחת לרגליי הנחשלות

אם דברי חנופה יצאו מפי בלי משים, דעי כי מצטער אני
דברי אמת לא מס שפתיים נושא אנוכי, היי שלי זו תפילתי

עינייך חודרות עמוק ומנדות האופל בליבי, אותו מגרשות
לא ישוב הזעם עוד, אבד ואין מוצא, מולך גם הרעות הפכו טובות
אין זו מאגיה, לא פליאה הביעו סובביי לנוכח עוצמתך
ידוע ברבים כי מבט נחוש אחד נחוץ, להתאחד עם גורלך

שתי וערב שזורים חיינו זה בזה מיום שהכרתיך
נשמתי באפי בזכות קרנך, לא בוש להודות, תמיד אהבתיך
הראי לי את הדרך, פזרי מעט מאצילות ליבך ופאר מעשייך
למדי אותי כיצד קסם זה מתרחש וגועש ברמ"ח אברייך...

בקשה אחת זעומה לסיום דברי אם יתאפשר הדבר
כשאפקח את עיניי לעולם חדש, אנא ממך היי שם גם מחר.