חודשיים לפני שהתגרשתי מאשתי, שכרתי דירה מרוהטת בת ארבעה
חדרים ברחוב אבן גבירול בתל אביב. מצבי הכלכלי לא היה מי יודע
מה, והתכוונתי להשכיר שני חדרים בשכירות משנה ולממן בכך את דמי
השכירות.

פרסמתי מודעה בלוח באינטרנט, "דרושה שותפה". כעבור שעתיים
התקשרה מיכל, שהציגה עצמה כחיילת המשרתת בקריה בתל אביב. קבענו
לחמש בערב. בדיוק בשעה היעודה נשמעה דפיקה בדלת, וחיילת
שחרחורת ומתולתלת חייכה אליי.

הראיתי לה את כל הדירה, ואמרתי שאני מתכוון להשכיר את שני חדרי
השינה הנוספים לשתי שותפות תמורת 300 $ לחודש כולל ארנונה מים
ודמי ועד בית. מיכל הסכימה מיד, הכנתי קפה לשנינו, והתיישבנו
בסלון לדון בפרטי השכירות.

מיכל סיפרה לי, שהיא בת 19, תושבת דימונה, אביה עובד במפעל
תעשיה, ויש לה שני אחים ואחות צעירים ממנה. משפחתה גרה בדירה
בת שלושה חדרים של עמידר, והיא ביקשה לשרת בתל אביב רחוק
מהבית.

"כיצד תממני את דמי השכירות?" שאלתי.

"הצבא הכיר בי כחיילת בודדת, ואני מקבלת עזרה בשכר הדירה",
השיבה, "אני זקוקה לחוזה שכירות".

ניגשתי למחשב והדפסתי חוזה שכירות קצר.

"אקבל את הכסף תוך שבוע, ובינתיים יש לי רק 500 שקל", אמרה.

הסכמתי, ומיכל נכנסה לחדר השינה שפנה לרחוב. אחרי כמה דקות
יצאה, וסיפרה לי שזו הפעם הראשונה שיש לה חדר פרטי. בביתה
בדימונה התגוררה עם אחותה בחדר שינה קטן שהכיל בקושי רב שתי
מיטות וארון בגדים. מיכל נסעה לחברתה מהצבא, וחזרה כעבור שעה
עם תיק גדול שהכיל את כל רכושה עלי אדמות.

"יש לך דיירת לחדר הנוסף?" שאלה.

"עדיין לא", השבתי, "פרסמתי את המודעה רק היום".

"יש לי חברה בצבא שמחפשת דירה, רוצה שאזמין אותה?"

קיבלתי את הצעתה ברצון. רק חסר לי ששתי הדיירות שלי יריבו זו
עם זו. מיכל התקשרה בטלפון הסלולרי שלה וסיפרה לחברתה שמצאה
דירה במרחק של חמש דקות מהבסיס.

"ויש בעל בית חמוד", הוסיפה לסיום.

מיכל נכנסה למקלחת, ויצאה לבושה בחצאית וחולצת טריקו. שערה
המקורזל היה עדיין לח. בשעה 9 הופיעה חברתה של מיכל, והושיטה
לי יד קטנה ועדינה.

"אני סמדר", אמרה.

"ואני צחי, בעל הבית החמוד", השבתי.

סמדר צחקה, ומיכל לקחה אותה לסיור בדירה. כעבור כמה דקות
התיישבו שתי החברות על הספה הסלונית, ובישרו לי שסמדר הופכת
להיות השותפה השלישית. נכנסתי למחשב, והכנתי חוזה שכירות עם
סמדר. כשסיימתי, מצאתי שלוש כוסות קפה על השולחן, ושתינו לכבוד
העסקה המוצלחת.

סמדר הודיעה שתביא את חפציה למחרת היום, ומיכל התרווחה על הספה
והחלה צופה עמי בתוכניות הטלוויזיה. כל כמה דקות פזלתי לעברה,
נעצתי מבטים ברגליה שבצבצו מהחצאית, ובחזה הקטן שמתחת לחולצת
הטריקו.  

בשעה 11 הודיעה מיכל שהיא הולכת לישון, בירכה אותי ב"לילה
טוב", התכופפה לעברי ונתנה לי נשיקה קטנה על הלחי.

בשש וחצי בבוקר העירו אותי קולות מהמטבח. התלבשתי ומצאתי את
מיכל בחולצת טריקו ארוכה מכינה סלט ירקות וקפה.

"בוקר טוב", בירכה אותי, "יש קפה, לחם טרי וסלט ירקות".

"בוקר טוב, קפה יספיק לי", מלמלתי אפוף שינה, ונכנסתי למקלחת.


סיימתי להתקלח ולהתגלח, והתיישבתי ליד שולחן המטבח, בוחן את
תנועותיה של מיכל. מיכל הגישה לי כוס קפה ריחני, ונשקה על
לחיי. אחזתי בשתי ידיי בראשה והחזרתי לה נשיקה ארוכה. מיכל
סובבה את ראשה ונשקה על שפתיי.

הושבתי אותה על ברכיי, והמשכתי להרעיף עליה נשיקות. ידיה גיששו
מתחת לחולצה שלי וידי החלה ללטף את רגליה. מיכל נענתה, ולפתע
חשתי בשער ערוותה. מיכל לא לבשה מאומה מתחת לחולצה.  

כעבור רגע, קמה מיכל ומשכה אותי לחדר השינה שלה. בזריזות
הפשיטה אותי מבגדיי, ופשטה את חולצת הטריקו. בלי כל משחק מקדים
השכיבה אותי על גבי, והתיישבה על הזקפה שלי. הגירוי היה אדיר,
ותוך דקה או שתיים גמרתי בתוכה. מיכל נישקה אותי, וטסה למקלחת.
עצמתי את עיניי, והתעוררתי לקולה של דלת הכניסה הנטרקת.

בשש בערב הגיעו מיכל וסמדר. סמדר הביאה עמה מזוודה ותיק, והחלה
להתמקם בחדרה. מיכל ישבה על הספה, וצפינו בטלוויזיה.

"מי מתקלח ראשון?" שאלה סמדר אחרי שיצאה מחדרה.

"לכי את", השיבה מיכל, "אם זה בסדר מבחינתך".

סמדר נכנסה למקלחת, ומיכל התיישבה על ברכיי והחלה לנשק אותי.
ניסיתי לפתוח את חולצתה הצבאית, אבל היא עצרה בעדי וחזרה לספה.
סמדר יצאה מהמקלחת לבושה במכנסיים קצרים וחולצה צבעונית, ומיכל
חייכה אליי והלכה להתקלח.

סמדר סיפרה לי, שהיא מכירה את מיכל מדימונה, וכיצד היא ומיכל
הפכו לחברות בטירונות וביקשו לשרת ביחד בקריה. הוריה גרושים,
והיא עלתה לישראל עם אמה בלבד. התבוננתי בשערה השטני, בעיניה
הכחולות ובגופה המיניאטורי.

"אני בדיאטה", הכריזה לפתע, "חייבת להוריד 5 קילו".

"יש לך יופי של גוף", מלמלתי והתבוננתי בגופה השמנמן.

"תודה, אתה חמוד, אבל אני רוצה גזרה כמו של מיכל", השיבה.

מעניין אם מיכל סיפרה לה על הסטוץ שהיה לנו הבוקר, חשבתי בלבי,
והתחלתי לפנטז על סמדר במיטה.

"אתה מסמיק", אמרה סמדר, "על מה חשבת?"

מיכל יצאה מהמקלחת. "עכשיו תורך", אמרה לי.

לאחר שסיימתי להתקלח נשמעה נקישה על דלת המקלחת. לפי שהספקתי
להשיב, נפתחה הדלת ומיכל עמדה בפתח עם אותה חולצת טריקו שלבשה
בבוקר. מיהרתי לכסות את עצמי במגבת, אבל מיכל חייכה, תלשה את
המגבת והחלה ללטף את אברי. מבעד לדלת הפתוחה ראיתי את סמדר
צופה בנו. שתיהן משכו אותי למיטה הכפולה שבחדרי.

"אני אוהבת שיורדים לי", אמרה סמדר, ומבלי להתווכח עשיתי
כמבוקשה.

אחרי שעה ארוכה קמנו והתלבשנו. אני בר מזל, חשבתי בלבי, ששתי
נימפות צעירות כאלה מוצאות עניין בגבר בן 40. יצאנו לפיצרייה
וחזרנו למיטה. בחצות הלכו הדיירות שלי לישון בחדריהן, ונרדמתי
באפיסת כוחות.

התעוררתי בשעה 9 בבוקר. הבנות הלכו לצבא. מיכל הגיעה בשעה 6
בערב, וסמדר הגיעה כעבור שעה בלוויית חיל.

"תכיר יוסי, החבר שלי", אמרה ונעלמה עמו בחדרה.

"כמה זמן הם חברים?" שאלתי את מיכל.

"שלושה ימים", השיבה, "היא מחליפה אותם כל שבוע".

"ולך יש חבר?" שאלתי.

"כרגע לא, היה לי מישהו, ונפרדתי ממנו לפני שבועיים."

קולות אהבה בקעו מחדרה של סמדר. מיכל הביטה בי, וללא מילה
נוספת הלכנו לחדר השינה שלי. שעה קלה לאחר מכן, נפתחה הדלת,
וסמדר, ערומה כביום היוולדה עמדה בפתח.

ביום ששי הודיעו לי הדיירות שלי, שהן נוסעות לסוף שבוע הביתה
לדימונה. ביום ראשון בערב הופיעו שתיהן עם חברים מהצבא. לסמדר
היה חבר חדש. הקולות שבקעו מהחדרים לא הותירו הרבה מקום
לדמיון. החברים עזבו והן התפנו לנחם אותי. כך חלף שבוע נוסף,
והתברר לי ששתיהן אהבו להחליף חברים לעתים קרובות. חלקם היו
חיילים בשירות חובה, וחלקם קצינים בקבע, בשנות העשרים והשלושים
לחייהם.

"סמדר נוסעת לבקר את אימה", בישרה לי מיכל, "יפריע לך אם אזמין
את אחותי לבלות עמי בתל אביב?"

"אין בעיה, את גרה פה בדיוק כמוני", השבתי.

ביום ששי בצהרים הגיעה לילך, אחותה של מיכל. התיישבנו בסלון,
ולילך סיפרה לי שהיא מחכה ליום שתוכל לעזוב את הבית ולגור בתל
אביב כמו אחותה הבכורה. לילך דמתה במבנה הגוף שלה למיכל,
ולמרות שהייתה בת 16 היא נראתה בוגרת יותר. האחיות יצאו לבלות
בעיר הגדולה, וחזרו בשתיים לפנות בוקר.

התעוררתי בשבת בבוקר. הבית היה שקט. הכנתי לעצמי כוס קפה,
והתיישבתי ליד המחשב בסלון. כעבור שעה נפתחה דלת חדרה של סמדר,
ולילך יצאה ממנו אפופה קורי שינה. פלטה לעברי "היי" ונכנסה
למקלחת. לא הצלחתי להמשיך לעבוד במחשב, והתיישבתי על הספה,
צופה בטלוויזיה.

לילך יצאה מהמקלחת לובשת את חולצת הטריקו של אחותה. הזיכרונות
מהחולצה גירו את דמיוני, ולילך התיישבה לידי, חושפת רגליים
מדהימות. מבלי לבקש רשות, היא נשכבה על הספה, מניחה את ראשה על
ברכיי. הפטמות שלה בלטו מבעד לחולצה, ונזקקתי להרבה איפוק לא
להניח את ידיי עליהן. דלתה של מיכל נפתחה.

"אני רואה שאחותי הקטנה אינה מבזבזת זמן", אמרה.

"איך ביליתן אתמול?" ניסיתי לשנות נושא.

"היה כיף", השיבה לילך, "הגענו גמורות".

"סיפרתי לאחותי עלינו", אמרה מיכל, "והיא ביקשה לראות אותנו".


המילים נעתקו מפי. לילך התכרבלה בפינה הנגדית של הספה. מיכל
ניגשה אליי, הפשילה את מכנסיי והחלה ללטף את אברי. עיני היו
נעוצות בלילך, ועיניה היו נעוצות באחותה. הושטתי את ידי אל
לילך, והיא הושיטה לי יד מבלי להסיר את מבטה. משכתי אותה
בעדינות לעברי והנחתי את ידה על בטני.

לילך חפנה את אברי בידיה, וכיוונה את אברי לפיה. נראה שהיה לה
ניסיון רב במלאכה, והגירוי שבמציצה היה יוצא מהכלל. התחלתי
ללטף את החזה שלה מעל לחולצה, והיא פשטה אותה וחשפה חזה זקור
להפליא. מיכל התפשטה, השכיבה אותי על הספה והחלה לרכב עליי
בעוד אחותה מתבוננת. התאפקתי לא לגמור.    

"עכשיו תורי", אמרה לילך.

מיכל קמה, ומשכה אותי מהספה. לילך לקחה את הכרית, מיקמה אותה
באמצע הספה, ונשכבה על בטנה, חושפת את הערווה שלה בזווית
מזמינה. מיכל חפנה את אברי בשתי ידיה, הוליכה אותו אל הפתח של
אחותה, והחדירה אותו פנימה. לילך נאנחה קלות, והתמסרה
לתנועותיי. כעבור דקה חלפו בגופה זעזועים של אורגזמה, וגופה
הפך לרפוי. המשכתי לנוע קדימה ואחורה, עד שפרץ זרמה שאב ממני
את כל כוחותיי.

הלכנו להתקלח יחד, מלטפים זו את זה. אחרי מנוחה קצרה יצאנו
לסעוד במסעדת דגים, ובערב ליווינו את לילך לתחנה המרכזית.

"אתה חייב לי אחד", אמרה מיכל, נשקה לאחותה לשלום, וחזרה עמי
לדירה.