אבוא עם שיריי באלמי ערבים
ללטף נשמה עם חלומות יוקדים,
אנשק עינייך הדומעות מערגות
מבעד חלוני - אשלח לך הצהרת כוונות,
ועם שקיעה, בשחקי חלומך,
מרחוק, בין הרים, דום תכרעי לתשוקתך
אשר תמיר כל משב של עצב מלבך,
וכל מחשבתך עליי - תרטיט גופך.
אם עוד לב בגופך נמצא -
יחוש הוא ברגשותיי המטפסים בסולם,
והמתנשאים אי-שם אל הכימיה, היצרים והחזונות
אשר טרם הגיעו למימוש ופתרון,
בשל אש לילך האובדת ללא חיק
באינוס גורל מתעתע הבא והולך,
המותירך מבעד למסווה
ותשוקת גבר אמיתי - מאכזב.
את, אוהבת מבולבלת,
שקשתה בענן הימים מועמת,
עוד פתאום תתעוררי במשובת צוהלים,
תצאי לך ממחבוא הצללים,
כעפעף הרוחות, כנשימת הגלים,
ואל תשוקתי תבואי, בחדוות יצרים,
לפתור חידות בפתרונות יצירתיים
כפי שצופה אנוכי, כי בך צפונים.
02/04/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.